מהי הצלחה עבורך?


מהי הצלחה עבורך? 

אם הייתי שואלת אותך מהי הצלחה עבורך? מה היית עונה לי?

אולי שהצלחה היא הישג בדרך האישית והמקצועית שלך, כגון: תואר אקדמי נכסף, טייטל מעורר השראה או שאולי ילדים ומשפחה ייחשבו כאחת ההצלחות החשובות בחייך. ובעצם ככל שהשיחה בינינו היתה מתקדמת, אני מניחה שהשיחה היתה מתפתחת, מציון הישג לציון תחושה. היינו מדברות.ים על זה שהצלחה היא תחושת הישג, שכוללת סיפוק, והמון אמונה, שהיא מביאה את החלקים החזקים בך לידי ביטוי, ושהיא גורמת לך להשקיע יותר ואפילו להתאמץ כדי להשיג את המטרה שסימנת.

ואולי אפשר היה להתחיל את השיחה הפוך, מתיאור תחושת ההצלחה ולהגיע לתוצאות של ההצלחה.

האמת, היא שזה לא כל כך חשוב איך השיחה היתה מתחילה, מה שברור הוא שההצלחה בהחלט כוללת את שני החלקים הללו. חלק אחד של תהליך פנימי, הכולל מוטיבציות והנעה, שימוש בעוצמות האישיות, תכנון ובניית דרך שתעזור לך להגיע למטרה שבחרת. והחלק השני, הוא תהליך חיצוני, שכולל ציוני דרך שמוכרים כמסמני הצלחה עבורך: תואר, בית, עסק, זוגיות, משפחה ועוד. כאשר האלמנט החשוב בהם, מעבר להשגתם, הוא איך הם גורמים לך להרגיש.


החומרים מהם אנו בנויים: ניצוצות הצלחה ורסיסי כישלון

אולי הגיע זמן, לחשוב את  זה בדרך נוספת?

 רומן גארי, טען ש"כל ההצלחות בחיים אינן אלא כישלונות שהוחמצו". בדרך זו הוא מציע להסתכל על כישלון כחלק בלתי נפרד מהצלחה. איך אפשר לחשוב את זה אחרת? מרבית האנשים נכשלים בשלב כלשהו, גם אנחנו. עכשיו השאלה מה עושים עם הכישלון ואיך ממנפים אותו לכדי הצלחה?

  1. לוקחים אחריות ושמים את הכישלון בפרונט. מדברים את הכישלון בעובדות ונתונים, מגדירים את היקף הבעיה ומתחילים לטפל. מיקוד בהגדרת הבעיה וחיפוש פתרונות. תהליך שמסייע לפתח אומץ ניהולי.                                                                                                                                                                                                                                                                                  
  2. מפרידים בין התוצאה הלא רצויה ובין האדם שאחראי לה (משמע, התוצאה היא כישלון ולא האדם הוא הכישלון). חלק זה חשוב מאוד, הכישלון אינו מהות של אדם. הוא תוצאה של פעולה לא תוצאה של מחולל.ת הפעולה, ולכן מנתחים את מרכיבי הפעולה ובודקים מה יכול היה להתבצע אחרת. כדאי לזכור שכישלון יכול להעלות תחושות לא נעימות של בושה, אשמה, פגיעה ושיפוט עצמי.  במקום בו ישנה רשת ביטחון חברתית ותחושה של למידה, לרוב אפשר יהיה באומץ לחשוף את הכישלון, לדבר עליו, לנתח אותו ולהסתכל עליו. ופתאום תעלה ההבנה שהאירוע לא קרה סתם. זה קרה כי כך פעלו תמיד או כך עושים את זה כאן והכישלון מסמן שמשהו השתנה ולא היינו ערניים אליו, וכדאי ללמוד לפעם הבאה, תהליך שמשחרר ומאפשר לאמץ הרגלים חדשים.                                                                                                                                                                                                          
  3. לומדים את הכישלון עד הקצוות, כישלון אמנם מתואר במושגי הפסד, האם ניתן להגדיר אותו גם במושגי רווח? מה הרווחנו מכך שזה קרה עכשיו? ולא מאוחר יותר? חשוב להגדיר מה בוחרים לבדוק לעצמנו, לפי הערך והמשמעות האישי והארגונית. תהליך שמפתח את התעוזה.                                                                                                                                                                                                     
  4. מדברים את הכישלון בקול ומוציאים אותו לאור. נשמע הפוך ממה שמתחשק לעשות אבל זה עובד. משהו לא הצליח, שתפו את הקולגות שלכם ואני מעזה אפילו את הלקוחות שלכם, לא תאמינו כמה אנשים ישמחו לעזור, לשתף אתכם בחוויה של מה לא עבד להם ולחפש יחד איתכם פתרונות.  יש משהו אנושי בלהיכשל (זה קורה לכולם) ומשהו אנושי עוד יותר בלעזור ולשפר. תהליך שיוצר שיתוף.

אולי הגיע הזמן לאמץ התבוננות אחרת על עיניין ההצלחה והכישלון. במקום להסתכל על התוצאה הסופית: הצלחה או כישלון יש להתמקד ביכולת לקום ולנסות שוב. אני מציעה לאמץ את חוויית הכישלון כחוויה בעלת ערך משמעותית לא פחות מהצלחה. ללמוד לזהות את החלקיקים הקטנים שמרכיבים תהליכים אלה ולהבין שלמידה היא השיעור שמגיע אחרי כישלון.

אם מצאת בפוסט זה ערך, אשמח לשיתוף והזמנה של קולגה להצטרף להתרם ממרכז הידע, כלים ותובנות בנושאי ניהול. צור קשר.